איתי לב  |  יוצר

אִמָּא אָמְרָה שֶׁעַד שֶׁאֶגְדַּל כְּבָר לֹא יִהְיֶה צָבָא. אִמָּא צַדְּקָהּ. עוֹד לֹא גָּדַלְתִּי וּכְבָר לֹא הָיָה צָבָא. הוּא לֹא הָיָה כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי צְעָקוֹת בַּחוּץ. הוּא לֹא הָיָה כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת אַבָּא כָּל כָּךְ מְפֻחָד וְלַחוּץ. הוּא לֹא הָיָה כְּשֶׁדֶּלֶת הַבַּיִת נִפְרְצָה בִּבְעִיטָה. הוּא לֹא הָיָה כְּשֶׁהִתְחַבֵּאתִי מִתַּחַת לַמִּטָּה. הוּא לֹא הָיָה כְּשֶׁהָדַפְנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ אֶת דֶּלֶת הַמָּמָ"ד. הוּא לֹא הָיָה כְּשֶׁהַזְּמָן פָּשׁוּט עָמַד. הוּא לֹא הָיָה כְּשֶׁהֵם נִכְנְסוּ פִּתְאוֹם פְּנִימָה. הוּא לֹא הָיָה כְּשֶׁהֵם קָרְעוּ אֶת אַבָּא מֵאִמָּא. אִמָּא אָמְרָה שֶׁעַד שֶׁאֶגְדַּל כְּבָר לֹא יִהְיֶה צָבָא. אִמָּא צְדָקָה. וְעַכְשָׁיו רַק רָצִיתִי לְהַגִּיד לָהּ שֶׁהִיא תָּמִיד צוֹדֶקֶת. בָּכִיתִי, צָעַקְתִּי, וְהִיא עֲדַיִן שׁוֹתֶקֶת.

הַמָּוֶת דָּפַק עַל דֶּלֶת בֵּיתֵנוּ, אָמַר שֶׁבָּא לְקַבֵּץ נְשָׁמוֹת. אָז עָלִיתִי עַל הַכִּסֵּא וְהֵצַצְתִּי בַּחֲרִיץ. הָיִיתִי רַק יֶלֶד קָטָן, וְהוּא לֹא נִרְאֶה כָּל-כָּךְ מַפְחִיד. "כֵּן, אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר?" שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בְּנִימוּס. "תּוֹדָה, רַק בָּאתִי לְהַתְרִים," הוּא עָנָה לְלֹא הִסּוּס. "תִּרְאֶה, יֵשׁ לִי רַק כַּמָּה שְׁקָלִים," הִתְנַצַּלְתִּי, "אֵלֶּה דְּמֵי הַכִּיס שֶׁלִּי מִשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר..." תַּשְׁאִיר אֶת זֶה לְעַצְמְךָ, תַּחְסֹךְ," הוּא מִיָּד אָמַר. "אָז מָה עוֹד אֶפְשָׁר לְהַצִּיעַ לְךָ? אוּלַי מַשֶּׁהוּ לִשְׁתּוֹת?" שָׁאַלְתִּי וּפִתְאוֹם זָלְגוּ לִי דְּמָעוֹת. הוּא הִבִּיט בָּהֶן בַּאֲדִישׁוּת וְהֵשִׁיב: "אֲנִי לֹא צָמֵא וְלֹא רָעֵב, אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּתֵּן לִי מַשֶּׁהוּ שֶׁאַתָּה מְאוֹד אוֹהֵב." "אָה! אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָאוֹפַנַּיִם שֶׁלִּי וְאֶת הַחֻלְצָה הַחֲדָשָׁה. אִם אַתָּה רוֹצֶה, קַח אוֹתָם בְּבַקָּשָׁה." הוּא חִיֵּךְ, "בָּאתִי לָקַחַת מַשֶּׁהוּ אַחֵר," לָחַשׁ, "מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד." "תִּשְׁמַע," גִּמְגַּמְתִּי, "אִמָּא לֹא יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה פֹּה. אוּלַי אֲנִי אֶתְקַשֵּׁר אֵלֶיהָ? הִיא עַכְשָׁו בָּעֲבוֹדָה." "אִמָּא עוֹד תֵּדַע..." הוּא מִלְמֵל, "אִמָּא עוֹד תֵּדַע..." הוּא הִמְשִׁיךְ לַעֲמֹד שָׂם וְשָׁתַק, וּכְבָר נִמְאַס לִי מִמֶּנּוּ וְכִמְעַט שֶׁטָּרַקְתִּי לוֹ אֶת הַדֶּלֶת בַּפָּנִים, אֲבָל אָז הוּא שָׁאַל אֵיפֹה אַבָּא. "אַבָּא בְּמִלְחָמָה," אָמַרְתִּי בְּגַאֲוָה, "הוּא גִּבּוֹר עַכְשָׁו. אִמָּא אָמְרָה שֶׁהוּא בֶּטַח נִצֵּחַ בַּקְּרָב." "אָז אוּלַי תִּתֵּן לִי אֶת אַבָּא שֶׁלְּךָ?" הוּא שָׁאַל פִּתְאוֹם בְּקוֹל כָּל-כָּךְ נָעִים, "אוּלַי תִּתֵּן לִי אֶת אַבָּא שֶׁלְּךָ הַגָּדוֹל. אֶת אַבָּא שֶׁלְּךָ עִם הַסֻּלָּם. אֶת אַבָּא שֶׁלְּךָ שֶׁיָּכוֹל עַל כֻּלָּם. אֶת אַבָּא שֶׁלְּךָ הַגִּבּוֹר. אֶת אַבָּא שֶׁלְּךָ שֶׁמֵּהַקְּרָב כְּבָר לֹא יַחֲזֹר."

מָתַי כְּבָר יָבוֹא "הֻתַּר לְפִרְסוּם" שֶׁכֻּלָּם חָזְרוּ לְבָתֵּיהֶם? אוֹ "הֻתַּר לְפִרְסוּם" שֶׁהֵם כְּבָר עָמֹק בְּתוֹךְ שִׁגְרַת חַיֵּיהֶם? אֲפִלּוּ "הֻתַּר לְפִרְסוּם" כָּזֶה מְשַׁעֲמֵם – עַל עֹמֶס בַּכְּבִישִׁים אוֹ מֶזֶג הָאֲוִיר שֶׁמִּתְחַמֵּם? וַאֲנִי רַק מְחַכֶּה לָרֶגַע הַזֶּה. שֶׁלַּלֵּב יִהְיֶה קְצָת יוֹתֵר מָקוֹם לִפְעֹם בַּחֲזֵה. בְּלִי "הֻתַּר לְפִרְסוּם", בְּלִי "דּוֹבֵר צַהַ"ל עִדְכֵּן", בְּלִי "נָפַל בַּקְּרָב הַמַּר". רַק "הֻתַּר לְפִרְסוּם" אֶחָד קָצָר – דַּי, הַכֹּל נִגְמַר.

(מוקדש לאריאל וכפיר ביבס) יֶלֶד שֶׁלִּי, לֹא הִצְלַחְתִּי לְהַרְחִיק מִמְּךָ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, עַל כָּל שִׁגְיוֹנוֹתָיו. הֲרֵי מֵרֶגַע שֶׁהִגַּחְתָּ וּבָאתָ אֵלַי, אֲנִי מְנַסָּה לְגוֹנֵן עָלֶיךָ. וְאָז הִגִּיעַ הַסְּתָו. וְאַתָּה הָיִיתָ אָמוּר לִצְחֹק עַכְשָׁו בְּקוֹל, לַעֲמֹד, לְהַתְחִיל לָלֶכֶת. וּבִשְׁבִילֵנוּ לַחֲווֹת עוֹד עוֹנַת מַעֲבָר, גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן, עֲלֵי שַׁלֶּכֶת. אֲבָל הַסְּתָו הַזֶּה, מָתוֹק שֶׁלִּי, הֵבִיא עִמּוֹ סוֹפָה וְרַעַם. הַסְּתָיו הַזֶּה הֵבִיא עִמּוֹ שִׂנְאָה, וּכְאֵב, צַעַר וְזַעַם. וּמָה אַתָּה אָשֵׁם? וְאֵיךְ זֶה שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לִשְׁמֹר עָלֶיךָ מִכָּל מִשְׁמָר? אֵיךְ זֶה שֶׁהַסְּתָו הָפַךְ לַחֹרֶף כָּבֵד שֶׁמִּזְדַּחֵל לְאִטּוֹ וְאֵינוֹ נִגְמָר? אֲנִי מַבְטִיחָה לְךָ, יֶלֶד שֶׁלִּי, בְּכָל כּוֹחִי אֶלְחַשׁ לְךָ אַהֲבָה. וְכָל עוֹד נְשָׁמָה בְּאַפִּי, בְּכָל לִבִּי אַעֲנִיק לְךָ תִּקְוָה. אֲנִי מַבְטִיחָה לְךָ שֶׁעוֹד נָשׁוּב וּנְחַיֵּךְ, וּבְכָתֹם נִצְבַּע אֶת הָעוֹלָם. אֲנִי מַבְטִיחָה לְךָ, וְשָׁבוּ אִמָּהוֹת עִם יַלְדֵיהֶם הַיָּפִים לִגְבוּלָם. וּבְקָרוֹב יִסְתַּיֵּם הַחֹרֶף הַכָּבֵד, יֶלֶד שֶׁלִּי, וְיֵעָלְמוּ הַמַּטָּחִים מִסָּבִיב. עוֹד יָבוֹאוּ הַפְּרִיחָה וְהַלִּבְלוּב. עוֹד יַפְצִיעַ בְּלִבֵּנוּ הָאָבִיב.

לַגַּעֲגוּעַ אֵין רַק טַעַם אוֹ רֵיחַ, צֶבַע אוֹ קוֹל, הוּא הַכֹּל בְּיַחַד. הוּא מַגַּע הָאֶצְבָּעוֹת הָעֲדִינוֹת שֶׁלְּךָ וְהַנְּשִׁיקוֹת הָרַכּוֹת עַל הַלֶּחִי, הוּא הַקּוֹל הַמָּתוֹק כְּשֶׁקָּרָאתָ לִי וְהַחִיּוּךְ אַחַר הַבְּכִי. הוּא הַפַּעַם הַהִיא שֶׁהֶחֱזַקְתִּי אוֹתְךָ חָזָק מוּל גַּל שֶׁהִתְנַפֵּץ עַל שְׁנֵינוּ. וְחִבּוּק חָזָק חָזָק כְּאִלּוּ אֵין דָּבָר שֶׁיַּפְרִיד בֵּינֵינוּ. לַגַּעֲגוּעַ אֵין הַתְחָלָה אוֹ סוֹף אוֹ יוֹם אוֹ לַיְלָה. הוּא כְּמוֹ תְּהוֹם שֶׁמִּתְמַלֵּאת וּמִתְרוֹקֶנֶת מֵחָדָשׁ, וּלְעוֹלָם לֹא דַּי לָהּ. לִפְעָמִים גַּם לֹא בָּא לְבַדּוֹ, וְאִתּוֹ עוֹד וְעוֹד גַּעֲגוּעִים... חֶלְקָם נִשְׁאָרִים, חֶלְקָם עוֹזְבִים, כְּמוֹ חִזָּיוֹן תַּעֲתוּעִים. יֵשׁ רְגָעִים שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלֶיךָ וְחִיּוּךְ מִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנַי, כֵּן, יֵשׁ כָּאֵלֶּה זִכְרוֹנוֹת. יֵשׁ רְגָעִים שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלֶיךָ וּדְמָעוֹת נִקְווֹת בְּעֵינַי. וְאֵין לְכָךְ שׁוּם הֲכָנוֹת. אֲבָל גַּם כְּשהַלֵּב כָּל כָּךְ רָצוּץ וּפָגוּעַ, תּוֹדָה עַל כָּל הָרְגָעִים, גַּם אִם מִזְּמַן הָפְכוּ לְגַעֲגוּעַ.

יֶלֶד שֶׁלִּי. יֶלֶד שֶׁל אִמָּא. זֶהוּ. נִכְנַסְתָּ פְּנִימָה. אָמַרְתָּ לֹא לִדְאֹג. שֶׁבְּעוֹד שָׁבוּעַ, מַקְסִימוּם שְׁבוּעַיִם, נָבוֹא שׁוּב לְבַקֵּר. וַאֲנִי מַאֲמִינָה לְךָ, כִּי אַתָּה לֹא בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ לְשַׁקֵּר. אֲבָל כְּבָר עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם וְאַרְבָּעָה יָמִים... תַּאֲמִין לִי, יֶלֶד, אֲנִי סוֹפֶרֶת כָּל דַּקָּה. וּבֵין מִבְזָק לְמִבְזָק עוֹשָׂה הַכֹּל שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב, רַק לִהְיוֹת בְּטוֹב וַעֲסוּקָה. אוֹי, הַלְּוַאי שֶׁהָיִיתָ נִפְצַע קַל, אֲפִלּוּ בֵּינוֹנִי, בִּשְׁבִילִי הָיָה בְּזֶה מַשֶּׁהוּ מְנַחֵם. כָּכָה הָיִיתִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּטוּחָה שֶׁזֶּהוּ - אַתָּה בַּבַּיִת! וּכְבָר לֹא תַּחֲזֹר לְהִלָּחֵם. וְהַיּוֹם כְּשֶׁהִתְקַשַּׁרְתָּ וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַקּוֹל שֶׁלְּךָ, הַלֵּב שֶׁלִּי פָּעָם עַל מָאתַיִם! אַחַר כָּךְ הִצְלַחְתִּי לִישֹׁן סוֹפְסוֹף קְצָת יוֹתֵר מִשְּׁעָתַיִם. וּכְשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: "בּוֹא כְּבָר הַבַּיְתָה! אֲנִי רוֹצָה אוֹתְךָ כָּאן לְצִדִּי! תַּמְצִיא מַשֶּׁהוּ, תְּאַלְתֵּר." לָחַשְׁתָּ: "כְּשֶׁהַכֹּל יִגָּמֵר אֲנִי מַבְטִיחַ. סְלִיחָה אִמָּא, אֲבָל שָׁם צְרִיכִים אוֹתִי יוֹתֵר. אֲבָל לָמָּה? לָמָּה אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת, הֲלֹא יֵשׁ לְךָ נֶפֶשׁ כָּל כָּךְ עֲדִינָה? וְתַפְסִיק לַחְזֹר עַל אוֹתָן הַמִּלִּים: "אִמָּא, אִם כֻּלָּם יַחְשְׁבוּ כָּמוֹךְ אָז מִי יִשְׁמֹר עַל הַמְּדִינָה?" אֲנִי לֹא יוֹדַעַת! וְלֹא אִכְפַּת לִי! הוּא, הֵם... אֵלּוּ שֶׁעָשׂוּ זֹאת לְפָנֶיךָ. כִּי תָּבִין יֶלֶד יָפָה שֶׁלִּי, אַתָּה שׁוֹמֵר שָׁם עַל הַמְּדִינָה, אֲבָל מִי שָׁם שׁוֹמֵר עָלֶיךָ?

וּמִדֵּי שָׁנָה אֲנַחְנוּ כָּאן וְהֵם אֵינָם. וְלַלֵּב אֵין כָּל תְּקוּמָה. הֵם נוֹכְחִים כָּל כָּךְ, נוֹכְחִים בְּחֶסְרוֹנָם. וְהָאָרֶץ יְתוֹמָה. אַךְ הֵם נִשָּׂאִים אִתָּנוּ לְכָל מָקוֹם, בַּלֵּב, בַּמַּחְשָׁבָה... בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת, בְּיוֹם הַנִּשּׂוּאִים, בְּיוֹם הָאַהֲבָה. הֵם אִתָּנוּ בַּקּוֹלְנוֹעַ, בַּתֵּאַטְרוֹן, בַּמִּסְעָדָה.... הֵם אִתָּנוּ בְּכָל תַּפְקִיד, בְּכָל קִדּוּם בַּעֲבוֹדָה. הֵם אִתָּנוּ בַּפְּרֵדוֹת, בָּרְגָעִים הָעֲצוּבִים, הֵם אִתָּנוּ בַּשְּׂמָחוֹת, בָּרְגָעִים הֲכִי טוֹבִים. הֵם אִתָּנוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, בְּיוֹם שֵׁנִי, בְּיוֹם שַׁבָּת... הֵם אִתָּנוּ בְּהֻלֶּדֶת הַבֵּן, בַּבְּרִיתָה שֶׁל הַבַּת. הֵם אִתָּנוּ בַּלֵּילוֹת וּבַבְּקָרִים. גַּם בְּלִי אֲפִיקוֹמָן אוֹ תַּחְפֹּשֶׂת לְפּּּּּוּּרִים. הֵם אִתָּנוּ בְּיוֹם הָאֵם, הַמִּשְׁפָּחָה, בְּיוֹם הָאָב... הֵם אִתָּנוּ כְּדֵי שֶׁמּוֹתָם לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה לַשָּׁוְא. וַאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים אֶת חִיּוּכָם, וְאֶת קוֹלָם, זוֹכְרִים אֵיךְ זָמְמוּ לִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם. זוֹכְרִים אֶת הַבְּדִיחוֹת עַל שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, אֶת הָ: "אַל תִּדְאֲגִי, הַכֹּל בְּסֵדֶר!" אֶת הָרֹךְ בַּמַּבָּט. זוֹכְרִים כַּמָּה כָּל אֶחָד יָפֶה, וְכֹה מֻכְשָׁר, זוֹכְרִים. כֵּן, זוֹכְרִים עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר...

זוֹהִי שְׁעַת מַשְׁבֵּר וְהַמַּשְׁבֵּר הוּא שֶׁבֶר. שֶׁבֶר בְּלִבִּי. כִּי הֶאֱמַנְתִּי בְּ'עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ' שֶׁיַּצִּילֶנּוּ מִיָּדָם. שֶׁקַּיָּם גַּרְעִין שֶׁל טוֹב בְּכָל אָדָם. שֶׁעַם שֶהִתְחִיל לָלֶכֶת, הוּא עַם שֶׁכְּבָר מִזְּמַן הִמְשִׁיךְ לִצְעֹד. הֶאֱמַנְתִּי בַּהַבְטָחָה: "לְעוֹלָם לֹא עוֹד!" הֶאֱמַנְתִּי בַּיֹּשֶׁר, בַּאֲמִינוּת, בַּעֲנָוָה, בַּסּוֹבְלָנוּת, בַּכֵּנוּת, בַּהַקְשָׁבָה. הֶאֱמַנְתִּי שֶׁלֹּא קוֹטְפִים אֶת הַפְּרָחִים, שֶׁמַּלְאָכִים כְּבָר לֹא בּוֹכִים. הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהֶעָבָר לֹא יִתְעַלֶּה עַל עַצְמוֹ אַחֲרֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה. הֶאֱמַנְתִּי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶחְוֶה מַשְׁבֵּר אֱמוּנָה. וּמֵאָז אוֹתוֹ יוֹם – שְׁמִינִי עֲצֶרֶת אָרוּר, לֹא מַצְלִיחַ לְאַחוֹת אֶת לִבִּי הַשָּׁבוּר.

עוֹד מִשְׁעוֹל, עוֹד סַפְסָל, עוֹד מִלִּים, עוֹד תְּמוּנָה, וְכֻלָּם מְסַפְּרִים סִפּוּר. סִפּוּר עַל מִי שֶׁהָיָה, עַל מִי שֶׁהָיְתָה, סִפּוּר עַל מָה שֶׁיָּכְלוּ לִהְיוֹת, לוּלֵא... וַאֲנִי עוֹמֵד וּמַבִּיט בָּהֶם, נִזְכָּר וְחוֹשֵׁב, עַל הַסַּפְסָל מַבְטִיחַ לָבוֹא לְהִתְיַשֵּׁב. אֶת הַפָּנִים בַּתְּמוּנָה מְנַסֶּה לַחֲרֹט בְּזִכְרוֹנִי, לְהַכִּיר אֲפִלּוּ בִּמְעַט, לֶאֱחֹז בְּכָל מַבָּט חַיְכָנִי. בֵּין הַמִּלִּים הַמְּסַפְּרוֹת עַל רִגְעֵי הַקְּרָבוֹת, אֲנִי גּוֹמֵעַ גַּם אֶת אֵלּוּ עַל תַּחְבִּיבִים וַאֲהָבוֹת. וְגַם כְּשֶׁאָבוֹא בַּיָּמִים... גַּם כְּשֶׁאֶעֱמֹד וְאֶמְעַד... אֶת פְּסִיעוֹתַי הַסְּפוּרוֹת אֶשְׁמֹר, וּבְמִשְׁעוֹלֵי חַיֵּיהֶם אֶצְעַד.

אֲנִי לֹא קְרָבִי וּכְבָר לֹא עוֹשֶׂה מִלּוּאִים, לֹא מִתְנַדֵּב בְּזָקָ"א בְּשֵׁרוּת הָאִרְגּוּן אוֹ אֱלֹהִים. אֲנִי נוֹטֶה הַיּוֹם יוֹתֵר לְהִתְעַדְכֵּן מִלְּעַדְכֵּן, לֹא סְתָם הַיְּלָדִים אוֹמְרִים לִי שֶׁאֲנִי כְּבָר קְצָת מִזְדַּקֵּן. וְיֵשׁ כָּמוֹנִי עוֹד הָמוֹן שֶׁרַק רוֹצִים, לָקוּם, לַעֲזֹר, לִתְרֹם, לְהַרְגִּישׁ נְחוּצִים. לְכַבֵּס, לְבַשֵּׁל, לְהַסִּיעַ, לֶאֱפוֹת, לִשְׁטֹף יָם כֵּלִים, לְאָרֵחַ, לִקְטֹף יְרָקוֹת, לְחַבֵּק כְּשֶׁצָּרִיךְ, לְנַחֵם אֲבֵלִים. הֵם אַתָּה. הֵם אֲנִי. הֵם אֲנַחְנוּ. גַּם בְּלִי טִילִים, סְבָבִים אוֹ הַפְגָּזוֹת. הֵם תָּמִיד פֹּה – הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים שֶׁל הָאָרֶץ הַזֹּאת.

הַכִּמְעַט הוּא הֲכִי קָשֶׁה לְעִכּוּל, יֵשׁ בּוֹ תְּחוּשָׁה שֶׁל חֲמִיצוּת, שֶׁל עֹבֶשׁ, שֶׁל קִלְקוּל. זֶה קָרוֹב, זֶה שָׁם, בְּעֵרֶךְ... כְּמוֹ אֲמִירָה לְלֹא בִּסּוּס, מִין תְּחוּשָׁה שֶׁל רֵיקָנוּת, שֶׁל הֶבֶל, שֶׁל פִסְפוּס. כִּמְעַט עָבַרְתִּי טֵסְט, כִּמְעַט סָגַרְתִּי תַּ'עִסְקָהּ... כִּמְעַט שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים, כִּמְעַט מָצָאתִי הַצְּדָקָה... כִּמְעַט קַמְתִּי לְאִמּוּן, כִּמְעַט הוֹרַדְתִּי שְׁנֵי גְּרָם... כִּמְעַט הִגַּעְתִּי קְצָת לִפְנֵי, כִּמְעַט תָּרַמְתִּי עֲבוּרָם. הַכִּמְעַט עוֹבֵד בְּשֶׁקֶט וּמִשְׁתַּלֵּט עַל כָּל פִּסָּה. הוּא מִסְתַּנֵּן בְּלִי שֶׁנַּרְגִּישׁ וְנוֹעֵל אֶת הַכְּנִיסָה. וְקַל לְהִתְרַגֵּל אֵלָיו כִּי הַכִּמְעַט מַמָּשׁ נֶחְמָד, הוּא נוֹחַ, לֹא מֵצִיק, וְלֹא מַשְׁוִיץ בַּמַּעֲמָד. אֲבָל יֵשׁ כִּמְעַט אַחֵר, כָּזֶה שְׁמוּעֵךְ לְךָ ת'לֵב, זוֹ לֹא חֲמִיצוּת, אוֹ הַחְמָצָה, זֶה דּוֹקֵר וְזֶה כּוֹאֵב! עַל חַיִּים שֶׁנִּקְטְפוּ וְעַל תְּפִלּוֹת שֶׁלֹּא עָזְרוּ, עַל אֵלּוּ שֶׁהָלְכוּ וְכִמְעַט כִּמְעַט חָזְרוּ...

לָמָּה דַּוְקָא בַּיָּמִים הֲכִי עֲצוּבִים הָרַדְיוֹ מַשְׁמִיעַ אֶת הַשִּׁירִים הֲכִי יָפִים? לָמָּה אֶל תּוֹךְ הַלֵּב הֵם אֶחָד אֶחָד נֶאֱסָפִים? אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב אֶת הַשִּׁירִים, אֲבָל לֹא אֶת הַיָּמִים, יְמֵי הַצַּעַר וְהַשְּׁכוֹל, יְמֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים. וּבָרַדְיוֹ מִתְנַגֶּנֶת בְּדִיּוּק אוֹתָהּ הַמַּנְגִּינָה, נְעִימַת הַלֵּב הַמְּדַמֵּם שֶׁל הָעָם וְהַמְּדִינָה. וְאֶת עַצְמִי אֲנִי שׁוֹאֵל אִם הַמִּלִּים עוֹד מְנַחֲמוֹת, הֲלֹא כְּבָר הִתְחַלְּפוּ הַחַיָּלִים וְהִשְׁתַּנּוּ הַמִּלְחָמוֹת. וּמָה עִם אֱלֹהִים, הַאִם עוֹד מְרַחֵם עַל אוֹתָם יַלְדֵי הַגַּן? וּמִי עַכְשָׁו קוֹרֵא אֶת אוֹתוֹ מִכְתָּב קָטָן? הַאִם מִי שֶׁחָלַם, מִי שֶׁלָּחַם, מִי שֶׁהָלַךְ כְּבָר לֹא יָשׁוּב? וְהַחוֹל אָכֵן זוֹכֵר? וְהַחִטָּה... צוֹמַחַת שׁוּב? אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב אֶת הַשִּׁירִים, אֲבָל לֹא אֶת הַיָּמִים, הֵם מַזְכִּירִים שֶׁבֵּין הָעָם לִמְדִינָתוֹ לָעַד שׁוֹכֶנֶת בְּרִית דָּמִים.

לְדַשְׁדֵּשׁ בָּעֲבוֹדָה, בַּיַּחֲסִים, בַּנִּשּׂוּאִים. לְדַשְׁדֵּשׁ בָּעֲשִׂיָּה, בַּיְּצִירָה. לְדַשְׁדֵּשׁ זֶה כְּאִלּוּ אֵין תְּנוּעָה. אֵין דֹּפֶק. לְדַשְׁדֵּשׁ זֶה כְּאִלּוּ אֵין אֹפֶק. לְדַשְׁדֵּשׁ זֶה לַעֲמֹד בַּמָּקוֹם. לְדַשְׁדֵּשׁ זֶה לֹא בִּמְקוֹם. כִּי גַּם בְּאִטִּיּוּת זֶה טוֹב, הָעִקָּר זֶה הַתְּנוּעָה. גַּם אִם הִיא חַסְרַת כִּוּוּן וּבְעַצְמָהּ לֹא יְדוּעָה. וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְרַגֵּשׁ רַק מִלְּדַשְׁדֵּשׁ? וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהִתְנַוֵּן מִבְּלִי לְגַוֵּן? לְדַשְׁדֵּשׁ. לִהְיוֹת הֶעָשָׁן הַסָּמִיךְ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר כִּבִּינוּ אֶת הָאֵשׁ.

בְּקָרוֹב הֵם יַעַמְדוּ בֵּין הַקִּירוֹת הַמְּפֻיָּחִים. פַּעַם הָיוּ שָׁם דֶּשֶׁא, וְעֵצִים, וַעֲרוּגוֹת מְלֵאוֹת פְּרָחִים. "שֶׁלָּךְ הַבַּיִת?" יִשְׁאֲלוּ, יָשָׁר לַלֵּב הַמְּדַמֵּם. "הָיָה," תֹּאמַר בְּשֶׁקֶט, "עַכְשָׁו זֶה סְתָם מָקוֹם שׁוֹמֵם. וּמִי אַתֶּם?" תָּרִים מַבָּט, "עִתּוֹנָאִים אוֹ סַקְרָנִים?" "מַס רְכוּשׁ," הֵם יַעֲנוּ, "נִשְׁאֲרוּ רַק אַתְּ וְהַשְּׁכֵנִים. בָּאנוּ לִכְתֹּב מָה שֶׁחָסֵר, נְתַקְתֵּק כָּאן רְשִׁימָה." "אֵיזוֹ רְשִׁימָה?" הִיא תְּגַחֵךְ, "נִשְׁאֲרָה רַק הָאֲדָמָה." "בְּכָל זֹאת," יִתְעַקְּשׁוּ, "אוּלַי כֻּרְסָה? מִטָּה? פְּסַנְתֵּר? אִם אַתְּ לֹא בְּדִיּוּק זוֹכֶרֶת, אֶפְשָׁר גַּם לְאַלְתֵּר. תַּכְנִיסִי טֵלֵוִיזְיָה, מְקָרֵר, תַּנּוּר אוֹ מַצְלֵמָה... וְכַמָּה כְּלֵי מִטְבָּח, וְרַק תִּתְּנִי פֹּה חֲתִימָה." "הָיְתָה כֻּרְסָה... הָיְתָה מִטָּה... הָיָה שֻׁלְחָן וְגַם פְּסַנְתֵּר... בְּפֶסַח כָּל הַהַגָּדָה! בְּפוּרִים תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל שׁוֹטֵר! בְּעַרְבֵי שִׁשִּׁי בְּדִיחוֹת! בִּימֵי הֻלֶּדֶת יָם בְּרָכוֹת! וּסְרָטִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים וּמְרִיבוֹת עַל מִקְלָחוֹת! הָיוּ לָנוּ חַיִּים שְׁלֵמִים!!! וַחֲלוֹמוֹת וְזִכְרוֹנוֹת... וְאַלְבּוֹמִים עוֹד מֵהַזְּמַן שֶׁהָיוּ מָלֵא תְּמוּנוֹת! אַתֶּם יוֹדְעִים מָה עוֹד חָסֵר? נוּ, תַּכְנִיסוּ אֶת זֶה פְּנִימָה. הָיוּ גַּם שְׁנֵי אַחִים יִפְיְפִיִּים. הָיוּ גַּם אַבָּא וְגַם אִמָּא."

אֲהוּבָה שֶׁלִּי. אַתְּ זוֹכֶרֶת שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָתֵת אֶת חַיַּי לְמַעֲנֵךְ. וְאַתְּ הִבְטַחְתְּ שֶׁתָּמִיד תִּהְיִי שָׁם בִּשְׁבִילִי, כִּי זֶה מָה שֶׁהִנֵּךְ. וְאֵיךְ אָמַרְנוּ שֶׁלֹּא נַנִּיחַ לַאֲנָשִׁים לְסַכְסֵךְ בֵּינֵינוּ יוֹתֵר, לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה שֶׁיְּנַסּוּ. וּמָה שֶׁהִתְקַלְקֵל בֵּינֵינוּ נְתַקֵּן, גַּם מָה שֶׁאֲחֵרִים הָרְסוּ. וַאֲנִי רוֹצֶה שֶׁנַּמְשִׁיךְ לְהִשָּׁבַע כָּךְ זוֹ לָזֶה. לַמְרוֹת שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי חָשׁ שֶׁיַּד נֶעֶלְמָה כּוֹתֶבֶת לָנוּ אֶת הַמַּחֲזֶה. אֲבָל אֲנִי מַבְטִיחַ לָךְ כָּאן – לֹא בְּעֵרֶךְ, לֹא כְּאִלּוּ, לֹא כִּמְעַט. גַּם אִם פָּזַלְתִּי קְצָת הַחוּצָה, זוֹ תָּמִיד הָיִיתְ אַתְּ. כִּי מִתּוֹךְ כָּל הַכָּאוֹס, הָעֶלְבּוֹן, וְהָאַשְׁמָה, אַתְּ אַרְצִי, מוֹלַדְתִּי, וְרַק בָּךְ הַנְּשָׁמָה.

שֶׁרַק נִהְיֶה רְאוּיִים. שֶׁרַק נִהְיֶה רְאוּיִים לְאֵלּוּ שֶׁעָזְבוּ הַכֹּל וּלְרֶגַע לֹא הִסְּסוּ. לְאֵלּוּ שֶׁנִּקְרְאוּ לַדֶּגֶל וּמִכָּל קַצְווֹת הָאָרֶץ הִתְגַּיְּסוּ. לְאֵלּוּ שֶׁפָּתְחוּ אֶת הַלֵּב וְהַבַּיִת לַאֲחֵרִים. לְאֵלּוּ שֶׁתָּרְמוּ כְּכָל שֶׁרַק יָכְלוּ הַרְחֵק מֵאוֹר הַזַּרְקוֹרִים. שֶׁרַק נִהְיֶה רְאוּיִים לַיְּלָדִים שֶׁלָּמְדוּ עַל בְּשָׂרָם אֶת הַמֻּשָּׂג מִשְׁפָּחָה שַׁכּוּלָה. לְהַמְשִׁיךְ לוֹמַר בְּגָאוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ עַם סְגֻלָּה. לְאֵלּוּ שֶׁהֶחֱזִיקוּ יוֹם אַחֲרֵי יוֹם אֶת כָּל הַבַּיִת בַּעֲמִידָה זְקוּפָה וְאֵיתָנָה. לְאֵלּוּ שֶׁהַדְּפִיקָה הִגִּיעָה עַד לַדֶּלֶת וּבְאִבְחַת יָד אַחַת הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה. שֶׁרַק נִהְיֶה רְאוּיִים לְאֵלּוּ שֶׁהֻתְקְפוּ בַּמִּטָּה, בַּמְּסִבָּה, בַּכְּבִישִׁים. לְאֵלּוּ שֶׁהַיּוֹם בְּלִי בַּיִת, כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי חֳדָשִׁים. לְבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה עָלָה בְּגוֹרָלָם. לַמִּשְׁפָּחוֹת הָאוֹהֲבוֹת שֶׁיַּהַפְכוּ אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁבִילָם. שֶׁרַק נִהְיֶה רְאוּיִים לְכָל חֹם וְאַהֲבָה. לְכָל אֱמוּנָה וְתִקְוָה. לַשָּׁמַיִם שֶׁלָּנוּ, לַיָּם, לָעֵצִים, לַמִּדְבָּר, לַסְּלָעִים. שֶׁרַק נִהְיֶה רְאוּיִים.

הֵם יוֹשְׁבִים גָּבוֹהַּ בְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, מַשְׁקִיפִים לְמַטָּה מְחַפְּשִׂים פְּגָרִים. לִנְגֹּס בְּמִי שֶׁעוֹד נוֹשֵׁם, כַּיָּאֶה לְשַׁלִּיטִים, לַנְּשָׁרִים. וּכְשֶׁהֵם טוֹרְפִים הֵם לֹא לְבַד, הֵם בָּאִים בְּלַהֲקָה. תּוֹקְעִים אֶת הַמָּקוֹר הַחַד, חָזָק, חָזָק בְּלִי הַפְסָקָה. וְשָׁם גָּבוֹהַּ מִמִּגְדַּל הַשֵּׁן, הַכֹּל נִרְאֶה לָהֶם רָאוּי. הֵם מְחַכִּים שֶׁהַכַּעַס יִתְיַשֵּׁן, וְהַדָּם כְּבָר יַהֲפֹךְ דָּהוּי. וְאֵלּוּ שֶׁקּוֹלָם נָדַם, אַף לֹא רוֹאִים אֶת הָעַוָּלוֹת. מָתַי הַנְּשָׁרִים – יֹאכְלוּ רַק אֶת עַצְמָם? אִם הֵם עַצְמָם הַנְּבֵלוֹת.

הַיּוֹם אֲנִי כְּבָר לֹא יוֹדֵעַ מָה רוֹעֵשׁ לִי יוֹתֵר, הַבּוּמִים שֶׁבַּחוּץ אוֹ הַבּוּמִים שֶׁבַּלֵּב. אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ בָּאִים בְּמַטָּחִים, אֵלּוּ שֶׁבַּלֵּב בָּאִים וְלֹא הוֹלְכִים. לִפְנֵי אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ אֲנִי שׁוֹמֵעַ אַזְעָקָה, אֵלּוּ שֶׁבַּלֵּב מִתְגַּנְּבִים פְּנִימָה בִּשְׁתִיקָה. אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ עוֹד בַּשָּׁמַיִם נִתְפָּסִים, אֵלּוּ שֶׁבְּלֵב אַף פַּעַם לֹא מְפַסְפְסִים. לְאֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ אֶפְשָׁר לְהִתְרַגֵּל בַּסּוֹף, אֶת אֵלּוּ שֶׁבַּלֵּב אֵין מָקוֹם כְּבָר לֶאֱסֹף.

הֵם נִצָּבִים שָׁם, זְקוּפֵי קוֹמָה. זֶה לְצַד זֶה. מְאִירִים לָנוּ בְּיַחַד אֶת הַחֹשֶׁךְ. לֶהָבָה מִצְטָרֶפֶת לְלֶהָבָה. אוֹר לְאוֹר. הֵם הַנֵּרוֹת שֶׁלָּנוּ, נֵס פַּךְ הַשֶּׁמֶן. הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁל הָעָם הַזֶּה. וּבַנֵּרוֹת הַלָּלוּ כֻּלָּם הֵם הַשַּׁמָּשׁ. אוֹר גָּדוֹל. דּוֹר הֶעָתִיד. נֵר הַתָּמִיד.

תַּחַת עֵץ הָאַלּוֹן הַקָּשִׁישׁ בְּלֵב הַשָּׂדֶה, הַרְחֵק מִכָּל כְּבִישׁ אֶשְׁמֹט אֶת גּוּפִי וְאַכְרִיז בְּקוֹלִי: "זוֹהִי חֶלְקַת הָאֱלֹהִים שֶׁלִּי!" וְהָרוּחַ יָשִׁיר מֵעָלַי, הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה תַּכְהֶה אֶת חוּשַׁי, הַשִּׁבּוֹלִים הַגְּבוֹהוֹת יִרְקְדוּ מוּלִי, כֵּן, זוֹהִי חֶלְקַת הָאֱלֹהִים שֶׁלִּי. וְגַם אִם אֶפֹּל תַּחַת אֵשׁ וְעוֹפֶרֶת גַם אִם יִנְשְׁרוּ עַלְעַלִּים עַל אַדְמָתִי הַבּוֹעֶרֶת אֵדַע כִּי הֵיטִיב עִמִּי גּוֹרָלִי וּבָאתִי אֶל חֶלְקַת הָאֱלֹהִים שֶׁלִּי.

וּמָתַי יִתְפַּזְּרוּ הָעֲנָנִים? אֵלּוּ הַכְּבֵדִים, הַגְּדוּשִׁים, הָאֲפֹרִים? מָתַי נִזְקֹף שׁוּב מַבָּטֵנוּ אֶל חֻפַּת שָׁמַיִם בְּהִירִים? וּבְרָקִים יַחֲוִירוּ וּרְעָמִים יִתְעַמְּמוּ. מָתַי נֵדַע לָבֶטַח כִּי יְמֵי הַחֹשֶׁךְ הִסְתַּיְּמוּ? וּכְשֶׁנַּחֲזֹר לָשִׁיר מִכָּל הַלֵּב, לְחַיֵּךְ, לִצְחֹק, הַכְּאֵב שֶׁבָּא בָּרֶגַע וּפִלֵּחַ יַהֲפֹךְ לְזִכָּרוֹן רָחוֹק. וּבְחַיִּים שֶׁהֵם כְּדֶלֶת מִסְתּוֹבֶבֶת בֵּין הַתְחָלָה לְסוֹף, עוֹד רְגָעִים טוֹבִים עַל קַו הַזִּנּוּק נַמְשִׁיךְ וְנֶאֱסֹף. אֲבָל אֲנִי עוֹד מְחַכֶּה לְקֶרֶן שֶׁמֶשׁ שֶׁתְּבַצְבֵּץ מִתּוֹךְ עָנָן, וְכָךְ יֵדְעוּ הַסְּעָרוֹת שֶׁחָלַף עָבַר זְמַנָּן. אֲנִי עוֹד מְחַכֶּה לְעַנְנֵי נוֹצָה קַלִּים, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם צוּרוֹת, לְדַמְיֵן לְלֹא מִלִּים...

מָה יֵשׁ פֹּה בָּאָרֶץ שֶׁמַּחְזִיק אוֹתָנוּ כָּאן? לֹא מְלַקְּקִים פֹּה דְּבַשׁ וְהַחַיִּים הֵם לֹא פָּנָאן. בַּכְּבִישׁ 'תְּנוּעָה זוֹרֶמֶת' זֶה פְּקָק שֶׁזָּז לְאַט, וַחֲצִי מֵהָאֲנָשִׁים פֹּה כָּל דַּקָּה חוֹתְמִים חָלָ"ת. הַהַנְהָגָה זֶה עַסְקָנִים שֶׁהָפְכוּ אוֹתָנוּ מִסְכֵּנִים, וּבְכָל יִשּׁוּב תִּמְצָא מִגּוּנִים עַל מִגּוּנִים... אָז מָה יֵשׁ פֹּה בָּאָרֶץ שֶׁמַּחְזִיק אוֹתָנוּ כָּאן? כְּשֶׁמִּבַּחוּץ אוֹמְרִים עָלֵינוּ: "זֶה חֶבֶל אֶרֶץ מְסֻכָּן." וְגַם בְּיַחַס לְעוֹלָם אֲנַחְנוּ כְּלוּם – כֻּלָּהּ גַּלְעִין שֶׁל זַיִת, אֲבָל רַק פֹּה – רַק כָּאן בָּאָרֶץ, מַרְגִּישִׁים תָּמִיד בַּבַּיִת.

רַק עוֹד תְּמוּנָה, כּוֹתֶרֶת, שֵׁם. רַק עוֹד מִשְׁבֶּצֶת עַל הַלּוּחַ. פָּנִים יָפוֹת, וְעוֹד חִיּוּךְ, שֶׁנֶּעֶלְמוּ לָהֶם בָּרוּחַ. וְאַנְשִׁים... לְאַט לְאַט לִבָּם יַרְגִּישׁ שֶׁהוּא הַרְבֵּה פָּחוֹת כָּבֵד. כִּי זוֹ טִיבָהּ שֶׁל הַשִּׁגְרָה, וְכָכָה הָעוֹלָם עוֹבֵד. שׁוּב חֲדָשׁוֹת, וְעִנְיָנִים, עוֹד וִכּוּחִים וּמְחִצּוֹת. וּתְמוּנָתִי כְּבָר תִּשָּׁחֵק וְיִתְוַסְּפוּ עוֹד מִשְׁבְּצוֹת. אֲבָל מָה עִם אַבָּא, מָה עִם אִמָּא? מָה נִשְׁאַר בַּלֵּב שָׁם פְּנִימָה? אַבָּא רַק יֵלֵךְ יוֹתֵר שָׁפוּף מִיּוֹם לְיוֹם. וְאִמָּא תִּתְעַקֵּשׁ: "זֶה הַכֹּל בִּכְלָל חֲלוֹם." וּכְשֶׁאַבָּא יֵרָדֵם בְּמִטָּה עִם תְּמוּנָתִי, אִמָּא רַק תִּלְחַשׁ: "תְּנִי סִימָן שֶׁאַתְּ אִתִּי..." וּבַסּוֹף כָּל יוֹם הֵם יוֹדוּ עַל מַזָּלָם הַטּוֹב – שֶׁהַחַיִּים חוֹלְפִים מַהֵר וְהַמִּפְגָּשׁ אִתִּי קָרוֹב. רַק עוֹד תְּמוּנָה, כּוֹתֶרֶת, שֵׁם. רַק עוֹד מִשְׁבֶּצֶת עַל הַלּוּחַ. הָיִיתִי פֹּה לְרֶגַע קָט, עַכְשָׁו כְּבָר יְכוֹלָה לָנוּחַ.